טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

כתב האתיקה של י.ה.ת - מתוך האתר המחודש נדלה בתאריך 2.11.2013

אתיקה
מדריך האתיקה

פרק א.: מבוא
מדריך האתיקה נועד להנחיל אמות מידה נאותות לעיסוק במקצועות הטיפול ביצירה והבעה בכלל והתנהגות אתית לחברי י.ה.ת בפרט. מדריך האתיקה גם נועד להביא לידיעתם של מוסדות השלטון, של מעסיקים ולידיעת הציבור הרחב, שכל חברי י.ה.ת כפופים לכללי האתיקה האלה.

פרק ב.: הגדרת המקצוע
1.       הגדרה
"טיפול ביצירה והבעה" הוא שם כולל לקובץ מקצועות העוסקים בתהליכי יצירה והבעה בתחום האמנויות לשם טיפול בקשיים נפשיים. נכללים בו: טיפול באמנות חזותית, טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה ומחול, טיפול בדרמה, פסיכודרמה, ביבליותרפיה. הוא מהווה טיפול רגשי המגייס את כוחן המרפא של האמנויות כדי להגמיש דפוסי הגנה, לטפח כוחות נפשיים ולחזק את כושר ההסתגלות של האדם.
2.       מהות המקצוע
טיפול, אבחון, הדרכה, הנחיה, הפעלה וייעוץ בתחומים של פעילות יוצרת ושל הבעה עצמית, שלא לצורך הפקת תועלת או השגת מטרות אסתטיות. כמו כן, אבחון וטיפול נפשי בבני אדם הלוקים בהפרעות נפשיות, נפשיות-אורגניות, בקשיים רגשיים, התפתחותיים וחברתיים.

פרק ג.: הנחיות יסוד
3.       על המטפל ביצירה והבעה לציית לחוקי המדינה הדנים בהכשרה ועיסוק במקצועות הטיפול ביצירה והבעה.
4.       על המטפל ביצירה והבעה לפעול ביושר כלפי מטופלים, מודרכים ועמיתים, כאשר הוא מודע לכישוריו ולמגבלותיו.
5.       על המטפל ביצירה והבעה ולדאוג לקידומו של כל פונה בלי הבדל של גזע, מין, דת, לאום, מוצא, גיל, העדפה מינית, רמת השכלה, מצב משפחתי ומצב כלכלי.
6.       על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלנצל לרעה את מעמדו כבעל השפעה על מטופליו ו/או על מודרכיו.
7.       על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלעבוד באופן פרטי במשך שנתיים מתום לימודיו.

פרק ד.: מקצועיות
8.       רמה מקצועית
א)      על המטפל ביצירה והבעה לשמור על רמה מקצועית נאותה באופנות הטיפולית, בתחומים הקשורים אליה ובאמנות שבו הוא עוסק.
ב)      על המטפל ביצירה והבעה להתאים את החוזה הטיפולי מתוך הבנה והסכמה הדדית עם מטופליו ולהשתמש בהתערבויות הטיפוליות ההולמות את צורכיהם.
9.       על המטפל ביצירה והבעה להראות יכולת מקצועית נאותה, לתעד ולסכם באופן מקצועי את מהלך הטיפול ביצירה והבעה ולדווח על מצבו של המטופל לפני גורמים משפחתיים, חינוכיים ומקצועיים, כשהוא שומר על זהירות ועל כללי הסודיות המקובלים.
10.   על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלטפל בכל אדם שיש עמו קשרים משפחתיים, חברתיים או כלכליים.
11.   על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלטפל בתלמידים/סטודנטים/מודרכים של המטפל במשך שנתיים לפחות ממועד הסיום של לימודיהם.

12.   טיפול פרטי במסגרת ציבורית
א)      מטפל המועסק במוסד ציבורי לא יעבוד באופן פרטי באותה המסגרת, אלא אם כן קיבל לכך היתר מיוחד מהמוסד המעסיק.
ב)      מקובלת שנה אחת של צינון בין טיפול במסגרת ציבורית לבין המשך טיפול באופן פרטי אצל מטפל המועסק באותה המסגרת, אלא אם נערך הסכם מיוחד המצדיק המשך רציף של הטיפול.
13.   על המטפל ביצירה והבעה להכיר במצבים הדורשים את הפסקת עבודתו או את העברתו של מטופל אל מטפל אחר, כשיש בכך צורך, על רקע של מגבלות אישיות.
14.   על המטפל ביצירה והבעה לדעת לסיים קשר טיפולי במועד מתאים ובאופן הולם ולסייע במעבר למטפל אחר במידת הצורך.
15.   על  המטפל ביצירה והבעה העוסק בהדרכה להימנע מיצירת קשר טיפולי עם מודרכיו.
16.   על המטפל ביצירה והבעה העובד במסגרת פרטית כ-"עצמאי" לקבל אחריות מלאה על שלומם ורווחתם של מטופליו כדלהלן.
א)      על המטפל העובד במסגרת פרטית כ-"עצמאי" להקפיד על קיום קשר מקצועי עם בעלי מקצוע נוספים הקשורים במטופל.
ב)      על המטפל לאבחן, לטפל ולייעץ רק בתחום מומחיותו ובהתאם להכשרתו ולניסיונו.
ג)        על המטפל להיעזר בייעוץ רפואי, פסיכיאטרי, נוירולוגי ו/או פסיכולוגי וכד', במקרים שבהם נדרשים הערכה, אבחון ופיקוח רפואי או פיקוח מקצועי אחר.
ד)      על המטפל ה-"עצמאי" להתמקד בעבודתו בתחום המומחיות שרכש. עליו להימנע מסילוף הסמכתו ו/או לתקן כל תיאור מטעה של הסמכה זו.
ה)      על המטפל ה-"עצמאי" להתאים את חלל העבודה, את המשאבים (כגון כלים, חומרים ואביזרים) ואת אמצעי הטיפול לתחום המומחיות שהוא מציע.
ו)        על המטפל ה-"עצמאי" להגדיר חוזה טיפולי לפני תחילת הטיפול. החוזה הטיפולי יכלול את תנאי הטיפול, האחריות ההדדית, התשלום, לוח הזמנים במפגשים, מידע על החיסיון ועל חובת הדיווח וכד'.
17.   על המטפל ביצירה והבעה העוסק בהוראה ובהדרכה לדאוג להתפתחותם המקצועית של מתמחיו ומודרכיו לאורך זמן ולטפח אותה. עליו לשמש דוגמה אישית בתחומים הבאים: למדנות ומודעות ברמה מקצועית גבוהה, מתן מידע ועדכון מדויק ויסודי, הקפדה על כללי אתיקה ועל התייחסות בין-אישית מכבדת ומכובדת.
18.   על המטפל ביצירה והבעה לנהוג בהגינות ובכבוד עם עמיתים למקצוע ועם אנשי מקצוע אחרים; לשתף פעולה עמם לטובת המטופל ולא להוציא לשון הרע.
19.   מטפל ביצירה והבעה יפרסם את תוארו ואת מעמדו המקצועי על פי הכשרתו המקצועית ועל פי הסמכתו בלבד.
20.   על המטפל ביצירה והבעה לנהוג בצנעה ובענווה כשהוא מציג את יכולתו, את הכשרתו ואת ניסיונו המקצועי.

פרק ה.: סודיות
21.   על המטפל ביצירה והבעה להקפיד לשמור על סודיות ועל חיסיון של מטופליו. עליו להקפיד על שמירת הסודיות של התיעוד ושל הסיכומים הכתובים שלו. עליו לנהוג בצנע לגבי חיסיון מודרכיו.
22.   חיסיון תהליכי היצירה והתוצרים
א)      חלה חובת חיסיון על מידע מכל סוג שהוא שיש לו קשר לטיפול ובכלל זה תהליכי היצירה המתפתחים במהלך הטיפול ותוצריהם.
ב)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלחשוף מידע בלי הסכמה ברורה ובכתב של המטופל, אלא אם יש יסוד סביר להניח שבריאותו וחייו של המטופל או של הזולת נמצאים בסכנה חמורה ומיידית.
23.   על המטפל ביצירה והבעה לפעול בסביבה המגנה על הפרטיות ועל הסודיות של המטופל.
24.   ויתור על סודיות ייעשה רק בתנאים כדלהלן:
א)      מטפל יעשה כל מאמץ כדי לקבל מהמטופל או מהאחראים עליו הסכמה לחשיפה, אם להבטחת רווחתו של המטופל ואם לצורך לימוד, פרסום מקצועי ולמחקר.
ב)      מטפל יחשוף מידע חסוי בתחום האזרחי, הפלילי או המשמעתי כאשר הוא נדרש לכך מתוקף החוק, אך יקפיד לשמור על כללי זהירות נאותים.
ג)        במקרים שקיימת בהם חובת גילוי וחשיפה, כמו בטיפול בקטינים ו/או בפסולי דין, חובה על המטפל לקבל את הסכמת ההורים או האחראים על המטופל, אלא אם כן הוא נדרש על פי דין לנהוג אחרת.
ד)      על המטפל לטשטש את זהות המטופל, לבחור בשם בדוי ולהצהיר על כך, בכל מקרה של הוראה או פרסום במסגרת עבודתו המקצועית.
25.   על מטפל ביצירה והבעה לכבד ולהגן על מידע סודי מכל סוג, מלל ו/או יצירה והבעה, שמועבר אליו ממטופליו וממודרכיו במהלך הטיפול אך גם מחוץ למסגרתו.

פרק ו.: קירבה, מיניות, מגע ואינטימיות
26.   במסגרת הטיפול ביצירה והבעה נוצרת קירבה ואינטימיות, פיזית ורגשית, בין המטפל למטופל, בין המטופלים עצמם ובין המטופלים ליצירותיהם. כמו כן, העיסוק ביצירה והבעה באמצעות אמנויות שונות מתקשר במידה רבה ליצריות ולקרבה פיזית.  
27.   על המטפל ביצירה והבעה להיות מודע ולהבחין היטב בין גילויי מיניות, יחסי קירבה ומגע (פיזי ורגשי) התורמים להתפתחות האישית, לתהליך הטיפולי ולקשר עם המטופל ובין ניצול לרעה של יחסי הקרבה והארוטיקה.
28.   התייחסות למיניות:
א)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע מליצור קשר מיני מכל סוג שהוא עם מטופל או עם מודרך.
ב)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע ממעורבות בפעילות ארוטית כלשהי עם מטופל או עם מודרך.
ג)        על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלפשוט בגדים בנוכחות מטופל או מודרך.
ד)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלהתיר למטופל או למודרך  לפשוט את בגדיו מעבר לנחוץ לקיום הטיפול.
ה)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע מליצור קשר מיני עם מטופל במשך לפחות שנתיים מהמועד שבו הסתיים הטיפול בו.
29.   על המטפל ביצירה והבעה לנהוג בזהירות ולמנוע קירבה לא מתאימה שנוצרת בגלל פרשנות מוטעית המעוותת את הצורך בקרבה.
30.   התייחסות למגע (פיזי):
א)      על המטפל ביצירה והבעה להכיר במצבים שבהם נדרשים קירבה ומגע לטובת המטופל, כאשר הם נוצרים בזהירות ותוך שמירה קפדנית על גבולות, ובין מצבים שבהם קירבה ומגע אינם חיוניים.
ב)      בתחומים שהמגע הוא חלק בלתי נפרד מהשפה הטיפולית (כגון בדרמה ובתנועה) על המטפל להביא זאת מראש לידיעת המטופל ולהגדיר את אופי המגע בחוזה הטיפולי.
31.   התייחסות לאינטימיות:
על המטפל ביצירה והבעה להכיר בכוח הבונה של האינטימיות הנוצרת בתהליכי היצירה והבעה ובמהלך הקשר הטיפולי, ובין שימוש לרעה באינטימיות העלול לבלבל ולטשטש את הגבולות.

פרק ז.: שימור היצירות ותנאי העבודה
32.   חומרים, תוצרים ויצירות מתעדים את תהליכי הטיפול ביצירה והבעה ומכילים את התכנים והנושאים המרכזיים המעובדים בטיפול ובהם ציורים, פסלים, קלטות, סרטים וכד'.
א)      על המטפל ביצירה והבעה לשמור על תנאי בטיחות ראויים בחדר הטיפול: אוורור מתאים, תאורה מספקת, גישה למים, הגנה מפני רעילות חומרים ומפני סכנה הטמונה בהם או במכשירים המשמשים בטיפול.
ב)      על המטפל ביצירה והבעה להקפיד על נהלים, תנאי תחזוקה ושימור הולמים של המכשור והחומרים המיועדים לשימושו של המטופל. עליו גם להקל על נגישותם ועל הפעלתם.
33.   על המטפל ביצירה והבעה להקפיד להגן, לשמר, להצפין ולאחסן כראוי את כל היצירות הנוצרות במהלך הטיפול. חשיפת התוצרים לפני מטופלים וגורמים אחרים השותפים לחלל הטיפול מותנית בקבלת הסכמה מפורשת מהמטופל או מהאחראים עליו.
34.   אחזקת היצירות
א)      ככלל, כל היצירות והתיעוד של הטיפול שייכים למטופל.
ב)      על המטפל ביצירה והבעה לנסח בתחילת הטיפול חוזה טיפולי ברור, שמגדיר ומבהיר את העיסוק בתהליכי היצירה ואת אופן תיעודם ושימורם.
ג)        על המטפל ביצירה והבעה לנסח בחוזה הטיפולי את האחריות המוטלת עליו לדאוג לשלומן של היצירות ושל תיעוד הטיפול. הוא יכול לנקוט לשם כך באחת משתי הדרכים שלהלן:
1)      למסור למטופל את כל היצירות כבר במהלך הטיפול או מייד עם סיומו. יש להביא לידיעת המטופל שצילומים והעתקים של עבודותיו נשארים ברשות המטפל או ברשות המוסד.
2)      לשמור את היצירות והתיעוד המילולי של הטיפול, ברשותו של המטפל או של המוסד למשך שנים אחדות או עד לגריסתן, בהתאם לדרישות החוק ו/או על פי הסכם מוקדם עם המטופל. בתקופה זו מוטלת על המטפל ועל המוסד החובה להגן על היצירות ועל התיעוד.
35.   ערך אמנותי
א)      על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלחשוף יצירות של מטופלים ולהעניק להן  ערך ציבורי או מסחרי.
ב)      ניתן לשקול חשיפה של היצירות לקהל הרחב במקרים חריגים בלבד ובהם: הסברת תחום בריאות הנפש, קידום מעמד המקצוע, גיוס תרומות למוסד טיפולי, פרסום מקצועי וכד'. כל זאת מתוך ראיית טובתו של המטופל בלבד, תוך הקפדה על קבלת הסכמה חתומה בכתב ידו של המטופל ולאחר בירור מדוקדק עמו בעניין המשמעות של הסכמתו.

פרק ח.: ההיבט הרב-תרבותי
36.   על המטפל ביצירה והבעה להכיר בקיומם של הבדלים ברקע התרבותי של מטופלים, לקבל בפתיחות הבדלים אלה ולהבין את השלכותיהם על האבחון, על הטיפול ועל תהליכי היצירה.
37.   על המטפל ביצירה והבעה להבין ולפתח מיומנויות טיפוליות המותאמות להיבטים רב-תרבותיים ולשקול את האפשרות שאין הלימה בין גישתו הטיפולית לצרכיו של המטופל.
38.   על המטפל ביצירה והבעה לרכוש ידע והבנה של תרבויות זרות, אמונות ודעות, פולחנים ודתות, ערכים וחוקים, היסטוריה וגיאוגרפיה וסגנונות אמנות שונים.
39.   על המטפל ביצירה והבעה לפתח רגישות ומודעות לדעות קדומות ולאמונות טפלות שלו ושל מטופליו ומודרכיו, שעלולות להשפיע על הקשר הטיפולי, על התהליך הטיפולי ועל היצירות.
40.   על מהטפל ביצירה והבעה להכיר את הייחודיות של תחום האמנות המאפשרת חופש ביטוי והתקשרות אל השורשים, המסורת, העבר וסיפורי החיים כגשר מעל מחסומי שפה ותרבות וכמקור לתקשורת.

פרק ט.: מחקר
41.   על המטפל ביצירה והבעה להתעדכן במחקר המקצועי בתחומו ולשקוד על פיתוח כלים לחקירה המקדמת את יכולותיו המקצועיות.
42.   על מטפל ביצירה והבעה העוסק במחקר לשמור על כבוד האדם ולהגן על רווחתה של אוכלוסיית המטופלים-הנחקרים. אין לסכן את המטופלים-הנחקרים לצורך המחקר.
43.   על מטפל ביצירה והבעה העוסק במחקר להכיר ולהתעדכן בעניין חוקים, נהלים ואמות מידה מקצועיים הנהוגים במדינה ובמוסד שהוא משתייך אליהם.
44.   על המטפל-החוקר לגלות אחריות כלפי היבטים אתיים הנכללים בתכנון המחקר. במקרים שיש בהם חשש או ספק לגבי סיכון שהמחקר עלול ליצור, מוטלת חובה להיוועץ במומחים מקצועיים שאינם מעורבים במחקר.
45.   על המטפל-החוקר להביא לידיעת המטופלים-הנחקרים את כל ההיבטים הנגזרים מהשתתפותם במחקר, ובהם סיכונים וסוגיות הקשורות בשמירה על סודיות. מוטלת על המטפל-החוקר חובה לגלות רגישות מיוחדת כלפי אוכלוסיות שהבנתן מוגבלת (עקב קושי שכלי, תקשורתי, פסולי דין, ילדים וכד').
46.   על המטפל-החוקר לכבד את זכותו של המטופל-הנחקר ולאפשר לו להפסיק להשתתף במחקר בכל עת שירצה בכך. אסור למטפל-החוקר לנצל לרעה את מעמדו ולהשפיע על החלטותיו של המטופל-הנחקר.
47.   על המטפל ביצירה והבעה לקבל מהמטופל הסכמה חתומה בכתב ידו המתירה לו להשתמש לצורך מחקר ביצירותיו של המטופל ובמידע אחר שהתקבל במהלך הטיפול בו, כל עוד לא חלפו עשר שנים לפחות ממועד הסיום של הטיפול.

פרק י.: פרסום
48.   מטפל ביצירה והבעה רשאי לפרסם את עיסוקו ואת כישוריו בכלי התקשורת כדי לרכוש מטופלים, לאחר שהגיע למעמד המסמיך אותו לעבודה פרטית.
49.   על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלפרסם את עיסוקו ואת כישוריו באופן שיש בו כדי להטעות את הציבור ו/או כדי להבטיח ריפוי מלא.
50.   על המטפל ביצירה והבעה להימנע מלפרסם את עיסוקו ואת כישוריו באופן שיש בו כדי לפגוע ביכולתו של מטפל אחר לרכוש מטופלים.
51.   על המטפל ביצירה והבעה לנהוג בצנעה בפרסום עיסוקו וכישוריו ולשמור על גבולות הטעם הטוב.
52.   השלט המותקן בפתח הקליניקה של המטפל ביצירה והבעה יהיה צנוע הן בתוכנו והן בצורתו וקטן ממדים.אתר י.ה.ת

יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

מה קופות החולים לא מספרות - מאמר בדה-מרקר

מה קופות החולים לא מספרות כשהן מממנות לילדים שלכם טיפולים רגשיים?

לטענת איגוד רופאי הילדים, הם נהפכו לחותמת גומי לאישור טיפולים לא נחוצים בעקבות התחרות בין הקופות ולחץ מצד ההורים ■ את בדיקת TOVA לאבחון בעיות קשב מגדירים באיגוד: "מקדם שיווק של הקופה"

התחרות בין הביטוחים המשלימים של קופות החולים גורמת לשימוש יתר בטיפולים פופולריים בהתפתחות הילד שהם בבחינת גימיק ואינם טיפולים שיעילותם מוכחת - כך טוען איגוד רופאי הילדים במסמך שהעביר לוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בראשות שרת הבריאות יעל גרמן.
בין הטיפולים שזוכים לביקורת מהאיגוד: רכיבה טיפולית, טיפול בהבעה ויצירה, טיפול בבעלי חיים ושחייה טיפולית. באיגוד טוענים שטיפולים כאלה הופכים את רופאי הילדים לחותמת גומי ויוצרים זילות של תוכניות הביטוח המשלים.
הרופאים כותבים לחברי הוועדה: "בשנים האחרונות נהפכו טיפולים אלה לחלופה לטיפול פסיכולוגי רגשי אצל ילדים הסובלים מהפרעות רגשיות, אך לרוב הטיפולים האלה ישנו צידוק מועט, אם בכלל, על פי הידוע לנו מהספרות הרפואית. אלה נהפכו לטרנד של ממש, וההורים מציפים את הרופאים בבקשות להפניות לטיפולים אלה.
"נוצר מצב אבסורדי שבו כל הקופות, עקב התחרות ביניהן על מבוטחים, אינן מעיזות לקצץ במוצרים הנכספים האלה, והרופא הופך למעשה לחותמת גומי המאשרת טיפולים כאלה עקב לחץ הציבור. דבר זה מביא לזילות מעמדו של הרופא בקהילה ולהפיכתו דה 
פקטו לגורם פקידותי המאשר את השירות שהקופה כבר החליטה על נחיצותו - ללא כל ביסוס מדעי".
יו"ר האיגוד, פרופ' אלי סומך, טוען: "אין לנו התנגדות לכך שקופות החולים נותנות את הטיפולים האלה כסוג של צ'ופר, ונשמח אם כל ילדי ישראל ייהנו מרכיבה טיפולית, אבל אנחנו מתנגדים להפיכת הרופאים לחותמת גומי בתהליך. רופא הילדים לא צריך להיות זה שנותן גושפנקא רפואית, שלא תמיד קיימת".
באיגוד מתכננים כעת לבחון מחקרית את הטיפולים השונים ולקבוע על סמך עדות מחקרית מהם הקריטריונים הרפואיים המצדיקים הפניה לטיפולים כאלה. "ההפניה צריכה להיעשות על פי תוקף מדעי, והתחלנו בתהליך של כינוס ועדות מומחים שינסחו את הסטנדרטים ויקבעו מתי יש מקום להמליץ על טיפולים כאלה", אומר סומך. "נצא עם ההמלצות כבר בחודשים הקרובים. אם הביטוחים המשלימים רוצים להציע את הטיפולים 
גם למי שלא יעמוד בקריטריונים האלה - שיקראו לילד בשמו: העשרה".
"בדיקות מיותרות, אבחונים מוטעים"
בנוסף יוצא האיגוד נגד השימוש המוגזם בבדיקת ה–TOVA בדיקה ממוחשבת לאבחון הפרעת קשב וריכוז, שנכללת גם היא בתוכניות הביטוח המשלים של הקופות. "בדיקת TOVA מוגדרת בספרות ככלי עזר בידי הקלינאי להחלטה על מתן האבחנה של הפרעת קשב וריכוז", כותבים רופאי הילדים. "בפועל, הורים רבים המבוטחים בביטוח המשלים וזכאים לבדיקה לוקחים את ילדיהם ראשית לבדיקה זו עקב אמונה ביכולתה המדעית, ללא כל הערכה קודמת אצל רופא מומחה. הדבר מוביל לכמות עצומה של בדיקות מיותרות עם אבחונים מוטעים אך ורק כדי לספק את גחמת ההורים הרשאים לנצל את חברותם בביטוח המשלים".
הרופאים מוסיפים כי "גם במקרה הזה, כל הקופות מכלילות את ה–TOVA בתכניות הביטוח המשלים כמוצר 'סקסי' וכמקדם שיווק של הקופה בלבד. לדעתנו יש להגדיר בצורה יותר מדויקת את מקומה של בדיקה זו בשרשרת האבחון של הפרעות קשב וריכוז ולהתוות התוויה 
על בסיס מדעי, ולא על בסיס רצון השוק".
"לא רצוי שהטבות שונות ורצויות לילדים יותנו בהרצת ההורים לקבל אישורים רפואיים שונים או בכך שרופאים ירשמו המלצות שהם אינם שלמים איתן מבחינה רפואית בכדי שהילד יוכל לזכות בהטבות האלה.
פרופ' אלי סומך
פרופ' אלי סומך
צילום: רוחמה סומך
בסיום דבריהם קוראים הרופאים לוועדה לבחון מחדש את תוכניות הביטוח המשלים ולהכפיף אותן לקריטריונים מדעיים: "הביטוח המשלים אינו ביטוח פרטי, אלא כלול בהוצאה הלאומית לבריאות. בתור שכזה עליו לאפשר שימוש בכלים - הן בדיקות הן טיפולים - העומדים בקריטריונים של תועלת מדעית", כותבים באיגוד.

יום ראשון, 28 ביולי 2013

מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו - צביאל רופא

מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו


התמונה של צביאל רופא
142 צפיות
 מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו
מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו. 123rf stock photos
בהתחלה היינו בריאים. אחר כך מחלת הנפש האפילה את השמש של חיינו. אז הכחשנו, לא אבינו בשום פנים ואופן להאמין. נפלנו חזור ונפול. בתי החולים היו לחם חוקנו. חושך עטף אותנו בזרועותיו המסמאות והמגוננות כאחד.
יום אחד, לא נזכור בדיוק מתי, נפל האסימון. התחלנו לשתף פעולה. תרופות ופסיכותרפיה נטפו טיפין טיפין והעיקו יחד עם המחיר הרובץ שנגבה מאיתנו. תקווה מחודשת התחילה לנשב בנו. חלמנו בלילה שאולי אפילו נחזור להיות מה שהיינו.
שגרה. יום רודף יום רודף ירח רודף שנים. תקווה הולכת ונגוזה. כנר דועכת. באיטיות אך בהתמדה. עתה אנו יודעים שכבר לא נחזור להיות מה שהיינו.
מטפל מסור שואל ומייחל. מדבר על עולם חדש שעשוי להיפתח בפנינו. אנחנו לא בדיוק מבינים איך ומה. רק שאולי כן יש שביב סיכוי ותקווה שנחזור להיות מה שהיינו.
תחילה שום דבר לא משתנה. רק ההוא עוטף אותנו באהבה עילאית. רק אנו הלא בשלים מסוגלים לחוות לא מפותחת שכמותה. בלי משים אנו שוב תלויים באימא מדהימה שאוהבת.
ואז מתחילים כגלים גלים לצוץ המכשולים. התמודדויות שלפנינו כבמטה קסם צצות. מי ידע מי מושך חוטים נעלמים. כמשקולנים אנו מרימים בהדרגה עוד ועוד משקולות. קיבורות השרירים הולכות ומתעצמות. עוד נהיה חזקים אנו לעצמנו ממלמלים.
עדיין לא יודעים שההיא מתכננת להיפרד מאיתנו. אך מגיע היום. היא רומזת פעם אחת בעדינות. אנו מדחיקים בכל הכוח. אימא לא עוזבים!! זאת אנו באופן תת מודע לחלל העולם זועקים.
ופעם שנייה. אנו מהמציאות בזריזות נמלטים. ואז בעיטה קלה. אנו סופגים בשתיקה. תגידו, מה לא עושים למען אהבתה של אימא אהובה? ואז באה בעיטה נוספת. ממש מכאיבה. אנו עדיין ילדים שהלכו לאיבוד נאחזים בקרנות שמלתה.
אנו לא מבינים. אנו אבודים. אנו הרוסים. עדיף להדחיק. עדיף להכחיש. לא מוכנים להבין שאימא כה יקרה אותנו בפועל לכלבים משליכה.
יש לנו זמן להרבה הרהורים. לפעמים ממש חושבים ותוהים. האם כאשר היא בועטת היא באמת מתכוונת? האם בו זמנית היא גם בוכה? האם בהשליכה אותנו היא עדיין לנו דואגת? בטובתנו באמת רוצה? למה לנו ככה היא עושה???
והיא נחושה. חזקה. יודעת שאין ברירה. חייבת לבוא פרידה. עולם מדהים שבנה המטופל לא ידע מחכה לו ממש מעבר לפינה. זה תלוי בה! לכל תהליך יש תזמון. הן הגיעה השעה! חייבת לגרום לו להתנתק רגשית. לחתוך חזק את הבשר החי. הוא ירגיש גם ירגיש אך למזלו לא יבין. תהא בעיניו כנוטשת אולי אף כרוצחת שפלה.
בינתיים חיים חדשים על הכף מוטלים. בפועל מוות וחיים חדשים בערבוביה משמשים. שעון התהליך רץ ואוזל. עוד לחיצה ועוד לחיצה שפוצעת ממש. מכה היא ומכה ולא מרפה. מרגישה בתוכה כאברהם בעקידה הנוראה. אימא כואבת להחריד. ילד מזועזע זו ממש לא מילה.
למרות חרדתה העזה מאמצת כל כוחה. יודעת ללא ספק שאם ידבק בה ולא יעזוב גם אחרי הלחיצה הנוראה עוד עלול הוא להחמיץ את תחנת היציאה. הישאר לעד בבטנה? ואם הלחיצה הבאה תהיה אימתנית ולמעלה מכוחותיו המוגבלים? העלול הוא אפילו לאבד את חייו במו ידיו המשדרות זמנית חוסר אונים? או אז ישכח לעד מעתיד בעולם נפלא המצפה לו מעבר לפינה. מחלומו הגדול להיות יותר ממה שהיה.
אבל אלוהים אדירים היא זועקת. כמה בדיוק ללחוץ? באיזה מינון לתת הבעיטה כדי לאפשר בסופו של דבר צמיחה גואלת? למי פתרונים? לפעמים רק לאלוהים שבמרומים. הגדול מכל רואה ושומע משמיים עד תחתיות שאול.
דמעות מטפל על מות הילד הקט שלא צלח דרך מפרכת אינן מוחשיות ויתערבבו עם דמעות נוקשות של אם, שנותרה כה פצועה ומתייפחת. ועל ההפרדה, שהפכה לפרידה לנצח, בלב שבור נוצרת ומתפללת שלא תגיע לעולם פעם שנייה.

תגיות נושא: 

קטגוריה: 

תגובות

מרגש עד דמעות

צביאל יקר .
קורע לב- תארת במדויק את הלבטים וקשיי הפרידה .את הסבל לפני ואחרי את הקושי הכפול והמשולש של הפגועים ואימם.את ההרס שעשתה המחלה לנפש הקטנה והטהורה והתהיה התמימה אם ישוב אי פעם המצב לקדמותו .תודה לך.
ניסיתי לבעוט ולא הצלחתי הוא ניסה להפרד ולא הצליח רק בגיל מאוחר כשזה קרה, הקשר הפך לקיצוני והרסני ביותר.היו כמה גורמים לזה במיוחד מטפלים ואנשים לא מקצועים מבחוץ ,שהתערבו והרסו את מה שבנינו. הכי חשוב זה ,ששנינו יודעים את האמת הטהורה בתוכנו את האהבה העמוקה אחת לשני .לפחות בזה אני בטוחה . הפרידה הקשה והזוועתית והסבל שהוא עובר גוזר אותי לגזרים אין לי מילה אחר לתאר . מקווה שיום אחד הוא יחזור להיות בקשר והפעם כבוגר מנוסה ופקוח עיניים. בריא יותר ומפוקח
רק בריאות והמשך עשיה פורה.
התמונה של צביאל רופא

ויויאן יקרה

תודה מרובה על תגובתך המרגשת.
מאחל לך ולב"ב שהזמן ירפא.

יום חמישי, 13 ביוני 2013

תנאי המעבר לקבלת התואר 'מדריך' עפ"י אתר י.ה.ת. 13.6.2013

תנאי המעבר לקבלת התואר 'מדריך' 
תנאי המעבר לקבלת התואר  'מדריך'  מטעם י.ה.ת מחולקים לשני שלבים.
שלב I – הדרישות עד לקבלת האישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה'.
שלב II – דרישות ה'הדרכה על הדרכה'.
הדרישות לקבלה התואר 'מדריך' – שלב I
×         על מנת לקבל אישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה', על החבר להיות בעל ותק
ב-י.ה.ת של לפחות חמש שנים ולצבור 3,000 שעות עבודה טיפולית (ללא גילום שעות הדרכה).
×         על החבר לצבור 300 שעות הדרכה קלינית של לפחות שעה שבועית אחת. מתוך מכסת שעות ההדרכה הנדרשות, לפחות 150 מהן תינתנה על ידי מדריך בחטיבת המועמד. יתר השעות
(150 במספר) יכולות להינתן על ידי מדריך בחטיבה אחרת ב-י.ה.ת, או על ידי פסיכותרפיסט המורשה להדריך מטעם ארגונו המקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק וכד').
×         מתוך כל 150 שעות ההדרכה הקלינית, לפחות 75 מהן תינתנה במסגרת פרטנית. יתר השעות (75 במספר) יכולות להינתן במסגרת קבוצתית. סה"כ 150 שעות הדרכה קלינית תינתנה במסגרת פרטנית ו- 150 שעות רשאיות להינתן במסגרת קבוצתית.
×         לאחר הוכחת השעות יקבל המועמד אישור מוועדת הרישום ומעבר להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה'.
הדרישות לקבלה התואר 'מדריך' – שלב II
×          תהליך 'ההדרכה על הדרכה' יתבצע במהלך שנתיים לפחות. כל שנה ידריך המועמד שני מודרכים, עליהם יקבל לפחות 25 שעות 'הדרכה על הדרכה'. דהיינו, סה"כ ידריך המועמד ארבעה מודרכים, עליהם יקבל 50 שעות 'הדרכה על הדרכה' מידי 2 מדריכים בחטיבה אליה הוא שייך.
×         מתוך 50 שעות 'ההדרכה על הדרכה', לפחות 30 מהן תינתנה במסגרת פרטנית. יתר השעות
(20 במספר) יכולות להינתן במסגרת קבוצה המונה עד 5 משתתפים.
×         כלומר – על מנת לזכות בתואר 'מדריך', על החבר להיות בעל ותק באיגוד של לפחות שבע שנים (חמש שנים צבירת שעות עבודה טיפולית + שנתיים הדרכה על הדרכה).
×          בשל האופי הקבוצתי הייחודי של הפסיכודרמה, מועמד לתואר 'מדריך' בחטיבת הפסיכודרמה ייתן הדרכה לקבוצות במקום למודרכים פרטניים. 
הקריטריונים למתן 'הדרכה על הדרכה'
×          לזכאות בתואר 'מדריך', רשאי לתת 'הדרכה על הדרכה' חבר י.ה.ת בעל ותק של לפחות חמש שנים בתואר הנ"ל.
הוראת מעבר
×         עד לסוף שנת 2007על מנת לקבל אישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה' (מדריך – שלב I), על החבר להיות בעל ותק של לפחות חמש שנים מקבלת התואר/התעודה באחד מתחומי הטיפול ביציאה והבעה ולצבור 3,000 שעות עבודה טיפולית (ללא גילום שעות הדרכה). שאר הדרישות בשלב I הינן כפי שצוינו לעיל.