טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

שימוש ציני בכתבה מוטעית - מכללה מכובדת...


ברצוננו להביא ידיעתכם מידע חשוב אודות מקצוע הטיפול באמנויות: מתוך עיתון הארץ 7.11.12 "מטפלים באמנויות יחויבו להחזיק בתואר שני המל"ג אישרה את המלצות הוועדה שמינתה, וקבעה כי גם מטפלים בפועל כיום, שלהם רק תואר ראשון, יצטרכו להשיג תואר מתקדם יותר" לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן ברצוננו לעדכנכם, כי לשמחתנו הרבה חלה התקדמות בתהליך הסדרת המקצוע, ולהביא לידיעתכם כי אנו עומדים להגיש בקרוב לאישור המל"ג את תכנית ההשלמות לתואר שני למטפלים בוגרי לימודי תעודה נשמח לעדכן אתכם בפרטים נוספים בדוא"ל, אתם מוזמנים גם לפנות אלינו טלפונית בנושא: 09-8656501 שלוחה 1

יום שבת, 10 בנובמבר 2012

הבהרה של יו"ר י.ה.ת מוטי מקמורי בעקבות הכתבה בהארץ


כל החברים שלום. ביום ה' האחרון התפרסמה בעיתון הארץ כתבה בכותרת "מטפלים באומנויות יחויבו להחזיק בתואר שני." אבקש להבהיר שהמידע שפורסם בכתבה זו חלקי, לא מדויק ומציג תמונת מצב שגויה! בפסיקות בנושא תעודת ההכרה במעמד קבע בג"ץ באופן מפורש שהסמכות להסדיר את ההכשרה ועיסוק בטיפול באומנויות נתונה אך ורק לכנסת, באמצעות חקיקה ראשית. עם זאת, בהיעדר חקיקה רשאים המעסיקים הציבוריים והפרטיים לקבוע לעצמם תנאי סף לקבלה לעבודה של מטפלים באומנויות במוסדותיהם. דוגמה לכך, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ומחוון משרד החינוך. כל עוד חקיקה לא עברה קריאה שנייה-שלישית במליאת הכנסת, היא אינה התקבלה ואין כל תוקף מחייב להחלטות הוועדה בה היא נדונה. בשל החלטת ראש הממשלה בפגרת הקיץ לפזר את הכנסת עם פתיחת מושב החוף, לא הספיקה החקיקה להסדרת המקצוע שלנו להגיע לקריאה השנייה-שלישית. לכן, אין כל תוקף חוקתי להחלטה שהתקבלה בדיוני ועדת המשנה לוועדת הרווחה והבריאות בכנסת, שההסמכה לעסוק בטיפול באומנויות תחייב השלמת תואר שני. יתרה מכך, החלטה זו הייתה שנויה במחלוקת ואף לא הוכרעה באופן חד-משמעי בדיון האחרון שהתקיים לפני פיזור הכנסת. מתווה המסלול הייעודי (המקוצר) גובש בעקבות קריאת ועדת המשנה לוועדת הרווחה והבריאות בכנסת, כחלק מהוראת המעבר שתחייב השלמת תואר שני. למרות שהחקיקה לא הספיקה להגיע לקו הסיום ולמעשה נפלה, נאותה המל"ג להמשיך ולאשר את מסלול התואר השני המקוצר לבוגרי תוכניות ההכשרה ללימודי תעודה במוסדות להשכלה גבוהה. שונה ממה שמתואר בכתבה בעיתון הארץ, בהיעדר חקיקה ראשית להסדרת הטיפול באומנויות, אין כל זיקה בין מסלול התואר השני המיוחד לבוגרי תוכניות ההכשרה ללימודי תעודה, לבין הרשאה לעסוק במקצוע. ההחלטה להירשם למסלול התואר השני הייעודי וולונטארית, על פי שיקול דעתו של המטפל. כל עוד אין חוק, הוא מהווה הטבה ולא תקנה מגבילה. בברכה, מוטי מקמורי יו"ר י.ה.ת.

מטפלים באמנויות יחויבו להחזיק בתואר שני - חינוך וחברה - הארץ


מטפלים באמנויות יחויבו להחזיק בתואר שני

המל"ג אישרה את המלצות הוועדה שמינתה, וקבעה כי גם מטפלים בפועל כיום, שלהם רק תואר ראשון, יצטרכו להשיג תואר מתקדם יותר

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה באחרונה אתהמלצות הוועדה המקצועית שמינתה, להסדרתו הסופית של תחום הטיפול באמנות לבעלי תואר שני בלבד, כך נודע ל"הארץ". הוועדה הוקמה במל"ג, בראשות הפרופ' תמי רונן - דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, בעקבות כוונת משרד הבריאות לדרוש השלמת תואר שני בתחומי הטיפול באמנות גם ממטפלים בפועל, בוגרי לימודי תעודה, כתנאי למתן הרישיון.
המל"ג, שאימצה את מסקנות הוועדה, קבעה בהתאם לכוונת המשרד מתווה להסדרה רטרואקטיבית של התחום, תוך דרישה ממטפלים בפועל להשלים תואר שני. מי שיידרשו להשלים את לימודי התואר השני הם בעלי תואר ראשון ותעודה בטיפול באמנויות ממוסד מוכר על ידי המל"ג החל משנת 2004 ושאינם בעלי תואר שני, וכך גם לגבי סטודנטים הלומדים כיום בתוכנית התעודה במוסדות מוכרים.
ההשלמה לתואר שני תידרש גם מבעלי תעודה בטיפול באמנויות מלפני שנת 2004, אשר אין ברשותם רישיון משרד הבריאות על מנת לקבל רישיון לעסוק בתחום. היחידים שלא יידרשו בהשלמת לימודי תואר שני הם בעלי תעודה מלפני 2004, שיש ברשותם כבר היום רישיון של משרד הבריאות לעבודה בתחום.
טיפול באמנויות בילדים
טיפול באמנויות בילדים. צילום: לימור אדרי
בעקבות המהלך החליטה המל"ג לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה שמתקיימים בהם כבר היום לימודי תואר שני בתחום לקיים תוכניות ייעודיות עבור המטפלים, באישור מפורש לפתיחת תוכנית.התוכנית הייעודית תכלול לפחות 50% מהיקף תוכנית הלימודים המאושרת ללימודי תואר שני מלא לטיפול באמנות. 80% מהלימודים יהיו אקדמיים והשאר ישומיים. בנוסף להשלמה זו, יידרשו הסטודנטים המטפלים, כתנאי מקדים לתואר המקוצר, לעבור קורסי השלמה בפסיכולוגיה, פסיכופתולוגיה, סטטיסטיקה, פסיכופיזיולוגיה, ועוד כ-320 שעות לימוד.
הנוהל הנוכחי הוא האחרון בסדרת מהלכים שבוצעו בשנים האחרונות להסדרת העיסוק בטיפול באמנות בישראל. כבר בחודש יוני 2010 הגישה ועדה מטעם המל"ג ומשרד הבריאות המלצות להסדרת הטיפול באמנויות בישראל שיאפשרו הכרה בלימודים לטיפול באמנויות שונות, לרבות טיפול במוסיקה, אמנות חזותית ופסיכודרמה, כלימודי תואר שני.
לפי החלטות הוועדה, טיפול באמנויות מוכר רק למסיימי תואר שני, וזאת בניגוד למצב בעבר שאפשר טיפול באמנויות גם למסיימי מסגרות תעודה בלבד. התואר נפתח לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים, בכפוף להשלמות לימודים בתחום הטיפולי.
במסגרת התואר הסטנדרטי שנמשך כשנתיים, בדומה למסלולים אחרים לתואר שני, יעברו הסטודנטים 600 שעות הכשרה מעשית, ובתום התואר יידרשו לעבור 960 שעות הכשרה נוספות במסגרת סטאז' ובחינת רישוי של משרד הבריאות, ובהמשך יצוידו בתעודת מקצוע שינפיק המשרד.
הנהלים הללו מאפשרים למשרד הבריאות לשוב ולפקח על תחום הטיפול באמנות, וכן לחלק תעודות למקצוע זה, שאינן ניתנות מאז החלטת בג"ץ, שהפסיקה באפריל 2004 את הנפקת תעודות הכרה במעמד למקצועות עזר רפואיים שלא היו אז מוסדרים בחוק. במסגרת חוק שאושר בכנסת במארס 2010 הוסדר העיסוק במקצועות הריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, תזונאות (דיאטנים) וקלינאות תקשורת. בהמשך צורפו לחוק מקצועות בריאות נוספים, לרבות כירופרקטיקה, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה (רפואת כף רגל) ופודיאטריה ניתוחית. כעת מושלם המהלך בהסדרת העיסוק בטיפול באמנויות.
בשנת 2004, בטרם הפסקת הנפקת התעודות, פעלו בארץ 1,992 מטפלים באמנויות השונות. על פי תיקון לחוק, הנידון באחרונה בוועדת הבריאות של הכנסת, כל המציג עצמו כמטפל באמנויות ללא הרקע הנדרש, אף יסתכן בהעמדה לדין.
להמלצות קדמו ויכוחים באשר לאופי הטיפול באמנות בארץ, כששניים מחברי הוועדה ביקשו לפתוח את המקצוע רק לבוגרי תואר ראשון מתחומי הטיפול, האמנות או החינוך לאמנויות, אולם לבסוף התקבלה עמדת תשעה החברים האחרים לאפשר לימודים במקצוע לבוגרי תואר ראשון מכל תחום. בדומה לישראל, גם בארה"ב מוכרים לימודי טיפול באמנויות כתואר שני בלבד. באירופה ישנן מדינות שבהן ניתנת הכרה במקצוע לתואר שני, ובאחרות - כמו בהולנד - אלו לימודים לתואר ראשון.
מטפלים באמנויות מאגדים מקצועות אמנות טיפוליים שונים, לרבות טיפול באמנות חזותית, תנועה, דרמה (פסיכודרמה), הבעה חזותית וספרות (ביבליותרפיה). מטפלים באמנויות משולבים כיום במערכת הציבורית במסגרות טיפול אישיות וקבוצתיות בעיקר בבתי חולים פסיכיאטריים ותחנות לבריאות הנפש; בבתי חולים כלליים, בעיקר במחלקות ילדים ומחלקות אונקולוגיות (לחולי סרטן); במערכת החינוך במסגרת החינוך המיוחד לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי הספר; וכן במוסדות הרווחה, בעיקר בפנימיות טיפוליות, במעונות למפגרים ובארגונים לנפגעי תקיפה מינית. בנוסף קיימים מטפלים באמנות המחזיקים קליניקה פרטית, כשתעריף הטיפול דומה לזה של פסיכולוג, בין 600-300 שקלים לשעה

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

דרושים/ות מטפלים/ות לסטודנים/יות


דרושים מטפלים
לסטודנטים בתהליך ההכשרה לטיפול באומנות במכללה ירושליים.
המכללה ירושליים. 

כחלק מתהליך ההכשרה, נדרשים התלמידים לעבור טיפול.
על מנת לאפשר לסטודנטים לעמוד בנטל, אנו מקיימים מאגר מטפלים בעלות מופחתת.
כל מי שמעוניינ/ת להצטרף למאגר מתבקש לשלוח קו"ח בצירוף תמחור מבוקש.

תמחור מומלץ לשעה טיפולית (50 דקות):
50 ₪ למטפל צעיר (מינימום שנתיים, עם ניסיון של לפחות 1500 שעות מעשיות)
90 ₪ מטפלים ותיק (5 שנות ניסיון לפחות)
120 ₪ ותיקים (10 שנים לפחות)
150 ₪ מדריך


יום שישי, 27 ביולי 2012

דרישות הכשרה לדרגת מדריך - מתוך אתר י.ה.ת יולי 2012


תנאי המעבר לקבלת התואר 'מדריך' 
תנאי המעבר לקבלת התואר  'מדריך'  מטעם י.ה.ת מחולקים לשני שלבים.
שלב I – הדרישות עד לקבלת האישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה'.
שלב II – דרישות ה'הדרכה על הדרכה'.
הדרישות לקבלה התואר 'מדריך' – שלב I
×         על מנת לקבל אישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה', על החבר להיות בעל ותק
ב-י.ה.ת של לפחות חמש שנים ולצבור 3,000 שעות עבודה טיפולית (ללא גילום שעות הדרכה).
×         על החבר לצבור 300 שעות הדרכה קלינית של לפחות שעה שבועית אחת. מתוך מכסת שעות ההדרכה הנדרשות, לפחות 150 מהן תינתנה על ידי מדריך בחטיבת המועמד. יתר השעות
(150 במספר) יכולות להינתן על ידי מדריך בחטיבה אחרת ב-י.ה.ת, או על ידי פסיכותרפיסט המורשה להדריך מטעם ארגונו המקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק וכד').
×         מתוך כל 150 שעות ההדרכה הקלינית, לפחות 75 מהן תינתנה במסגרת פרטנית. יתר השעות (75 במספר) יכולות להינתן במסגרת קבוצתית. סה"כ 150 שעות הדרכה קלינית תינתנה במסגרת פרטנית ו- 150 שעות רשאיות להינתן במסגרת קבוצתית.
×         לאחר הוכחת השעות יקבל המועמד אישור מוועדת הרישום ומעבר להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה'.
הדרישות לקבלה התואר 'מדריך' – שלב II
×          תהליך 'ההדרכה על הדרכה' יתבצע במהלך שנתיים לפחות. כל שנה ידריך המועמד שני מודרכים, עליהם יקבל לפחות 25 שעות 'הדרכה על הדרכה'. דהיינו, סה"כ ידריך המועמד ארבעה מודרכים, עליהם יקבל 50 שעות 'הדרכה על הדרכה' מידי 2 מדריכים בחטיבה אליה הוא שייך.
×         מתוך 50 שעות 'ההדרכה על הדרכה', לפחות 30 מהן תינתנה במסגרת פרטנית. יתר השעות
(20 במספר) יכולות להינתן במסגרת קבוצה המונה עד 5 משתתפים.
×         כלומר – על מנת לזכות בתואר 'מדריך', על החבר להיות בעל ותק באיגוד של לפחות שבע שנים (חמש שנים צבירת שעות עבודה טיפולית + שנתיים הדרכה על הדרכה).
×          בשל האופי הקבוצתי הייחודי של הפסיכודרמה, מועמד לתואר 'מדריך' בחטיבת הפסיכודרמה ייתן הדרכה לקבוצות במקום למודרכים פרטניים. 
הקריטריונים למתן 'הדרכה על הדרכה'
×          לזכאות בתואר 'מדריך', רשאי לתת 'הדרכה על הדרכה' חבר י.ה.ת בעל ותק של לפחות חמש שנים בתואר הנ"ל.
הוראת מעבר
×         עד לסוף שנת 2007על מנת לקבל אישור להתחיל בתהליך של 'הדרכה על הדרכה' (מדריך – שלב I), על החבר להיות בעל ותק של לפחות חמש שנים מקבלת התואר/התעודה באחד מתחומי הטיפול ביציאה והבעה ולצבור 3,000 שעות עבודה טיפולית (ללא גילום שעות הדרכה). שאר הדרישות בשלב I הינן כפי שצוינו לעיל.

יום שלישי, 24 בינואר 2012

תנאי קבלה לי.ה.ת - מתוך אתר י.ה.ת


תנאי הקבלה ל-י.ה.ת

      הקריטריונים הרשומים מטה הינם תנאי קבלה ל-י.ה.ת בלבד!
     בשום פנים ואופן הם אינם מהווים היערכות לקראת החקיקה שנדונה כעת במוסדות הכנסת. אין כל ערובה או התחייבות שהעמידה בתנאי קבלה אלה יקנו זכאות להסמכה שתיקבע.
     כמו כן, אם וכאשר יוסדר הטיפול ביצירה והבעה בחוק, החברות ב-י.ה.ת תהיה כפופה להוראותיו. לא תתאפשר חברות של אדם שאינו רשאי לשאת בדין את תואר המקצוע "מטפל ביצירה והבעה".
     הודעות לציבור בעניין חקיקת ההכשרה ועיסוק בטיפול ביצירה והבעה יתפרסמו בקישור "הסמכה ממשלתית".

×         בעל תואר ראשון מאת מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, לפני תחילת הלימודים בטיפול ביצירה והבעה, באחד המקצועות הבאים:
      פסיכולוגיה, חינוך מיוחד, יעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק קרימינולוגיה קלינית , מדעי ההתנהגות.
או –
×         בעל תואר ראשון אחר מאת מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, ולפני תחילת הלימודים בטיפול ביצירה והבעה, השלים את ארבעת מקצועות היסוד בפסיכולוגיה הבאים:
§         מבוא לפסיכולוגיה – לפחות קורס סימסטריאלי.
§         פסיכופתולוגיה – לפחות קורס סימסטריאלי.
§         פסיכולוגיה התפתחותית – קורס שנתי.
§         תיאוריות באישיות – קורס שנתי.
*        קורסים אלה יש להשלים לפני תחילת הלימודים בטיפול ביצירה והבעה.

×          בעל ניסיון בתחום האמנות הרלוונטי לחטיבה הטיפולית, אליה המועמד מבקש להתקבל, של 600 שעות לפחות. עד 400 שעות יכולות להיחשב מתקופת התיכון ולפחות 200 שעות לאחר תיכון.

×         מתוך 600 שעות הניסיון בתחום האמנות הרלוונטי לחטיבה הטיפולית, לפחות 300 מהן תושלמנה לפני תחילת הלימודים בטיפול ביצירה והבעה. יתר השעות (300 במספר) ניתן להשלים במהלך הלימודיםאך לא כחלק ממנו.
×         בעל תואר-שני או תעודת סיום לימודי-תעודה באחד מתחומי הטיפול ביצירה והבעה, מאת מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, כאשר היקף הלימודים הינו 1,100 שעות הוראה לפחות (לא כולל הכשרה מעשית).
או –
×          בעל תואר-שני באחד מתחומי הטיפול ביצירה והבעה, מאת מוסד מחוץ לישראל, אשר ועדת הרישום ומעבר הכיר בלימודיו כשווי ערך לתוכנית הכשרה במוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
או –
×          בעל תואר-שני או תעודת סיום לימודי-תעודה באחד מתחומי הטיפול ביצירה והבעה, מאת מוסד מחוץ לישראל, המוכר על ידי הרשויות המוסמכות במדינה בה למד.

×          בעל אישורים רשמיים על הכשרה מעשית של לפחות 750 שעות, במסגרת תוכנית ההכשרה לטיפול ביצירה והבעה, בתחום הרלוונטי לחטיבה אליה המועמד מבקש להתקבל. ההכשרה המעשית תתבצע במוסד רפואי, חינוכי או שיקומי, בפיקוח הדרכה קלינית.


הוראת מעבר
×          בעל תואר ראשון אחר מאת מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, רשאי להשלים את ארבעת מקצועות היסוד בפסיכולוגיה על פי המפתח שפורסם בעלון המידע המקצועי משנת 2003.


יום חמישי, 5 בינואר 2012

Trauma and acute stress disorder: A comparison between cognitive behavioral intervention and art therapy • Article



Trauma and acute stress disorder: A comparison between cognitive behavioral intervention and art therapy
 • Article
The Arts in Psychotherapy, Volume 37, Issue 1, 1 February 2010, Pages 40520
Sarid, O.; Huss, E.



לכניסה למאמר המקורי - לחצו כאן


Abstract

The aim of this paper is to initiate a comparative and theoretical study between the mechanisms of cognitive behavioral intervention (CBI) versus art therapy, in relation to the acute stress disorder (ASD) stage of trauma. The literature on CBI, art therapy, and ASD will be briefly reviewed. Similarities between these two theoretically disparate interventions will be outlined, pointing to the relevance of CBI and art therapy to alter maladaptive and traumatic sensory processing, affect excitatory reactions, modulate and challenge explicit traumatic memories and stimulate a subsequent cognitive process. Implications for mental health professionals intervening in the relatively flexible ASD period are discussed.

מטרת מאמר זה היא ליזום מחקר השוואתי ותיאורטי בין מנגנוני התערבות התנהגותית קוגניטיבית (כת"ב) לעומת טיפול באומנות, ביחס להפרעת הלחץ בשלב אקוטי (ASD) של הטראומה. הספרות על CBI, תרפיה באמנות ו - ASD תיבחן בקצרה.
הממדים המשותפים בין שתי הגישות השונות הללו מצביעים על הרלונטיות של CBI ותרפיה באומנות על ממדים נפרדים של חוסר הסתגלות וטראומה - בממדים של עיבוד חושי, האפקט, תגובות התרגשות, ויסוט והתמודדות עם זכרונות טראומטיים ספציפיים והגברה של תהליכים קוגנטיביים בהמשך.
יישומים לגבי התערבויות בתחום הבריאות הנפשית ובשלב היחסית גמיש של ה ASD ידונו.