טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

הרהורים בנוגע לחקיקה - חוק המקצוע של טיפול באומנות

החל מהבג"צ בשנת 2004, התחילה התנועה סביב הנסיון לחוקק חוק שיגדיר את המקצוע שלנו - טיפול ביצירה והבעה/תרפיה באומנות.

התהליך המסורבל שעבר עד כה, נראה כל כך מורכב שהייתי נזהר מלנסות לסכם את מה שאני מבין - כי בכל פעם שאני מסביר משהו מסביר לי משהו שלא דייקתי בו.

יחד עם זאת, מספר דברים ברורים לי:

1. מה שעבר בקריאה ראשונה כולל - דרישה לתואר שני בתחום.
2. ההגדרות שהוצעו כוללות 900 שעות התנסות במהלך הלימודים ועוד 900 שעות בתום הלימודים.
3. עד לרגע זה, אין החלטה בנוגע ל"תקופת הביניים" - מה יעלה בגורלם של אלו שעובדים בתרפיה באומנות לפני שהחוק נכנס לתוקף ?

לגבי שלושת הסעיפים האלו, רציתי לחדד מעט את הבעיתיות ואת הצורך להצליח לעורר את העושים במלאכה:

1. הדרישה לתואר שני, יצרה בהלה בקרב הרבה מאוד סטודנטים לתרפיה באומנות - כל המסלולים להכשרת מטפלים, הם ללא תואר שני וכולם נבהלו שמה התעודה הזו לא תספק בבוא היום והמחוקק יאמר את דברו.
חלק גדול מהמכללות הגישו בקשה להכרה לתואר שני -
אלא שאף אחד עדיין לא קיבל את האישור מהמל"ג - מה יהיה בעתיד ?
מי מהמכללות תהייה רשאית להמשיך לתואר שני ?
האם מכללה להוראה יכולה להכשיר לתואר שני בתרפיה באומנות ?
האם יהיה מסלול שמכונה "קליני" ?
האם יתכן שבוגרי המסלולים לתואר שני שמסיימים כעת, יגלו שהם בכלל לא למדו במסלול שנדרש ?
כי המסלול שיוגדר בחקיקה יהיה בחוג לתרפיה באומנות, שתרם נפתח בישראל ?

מראש, אני מודע לתגובות של אוניברסיטת חיפה ולזלי -
אז אענה לפני שתתקיפו -
לחיפה - התואר השני שלכם, למיטב ידיעתי, הוא לא בחוג לתרפיה באומנות, היות שעדיין אין חוג כזה - ואם תתממו ותאמרו שאין בעיה אם התואר הוא בחינוך או עבודה סוציאלית ולא בתרפיה באומנות.
אומר רק זאת - לפני זמן לא רב ביקשתי להתקבל ל"מחקר מקדים" (לקראת דוקטורט) באוניברסיטת חיפה, שם למדתי תעודה בתרפיה באומנות והשלמתי בשנת 1996 לתואר שני - כמובן שלא היה בתרפיה באומנות, אלא בחינוך - והיות שהייתי במסלול של ייעוץ חינוכי - זכיתי לתואר כפול "חינוך במגמות ייעוץ חינוכי וחינוך מיוחד" - עם בקשתי להתקבל למסלול לחינוך מיוחד - הופתעתי שהחוג לחינוך מיוחד לא רואה בי תלמיד החוג - כי אני מוסמך בחינוך במגמת חינוך מיוחד...
אז, אל תתפלאו אם בבוא היום כאשר תרצו לעשות דוקטורט בתרפיה באומנות תגלו שתואר שני בבית הספר לחינוך מיוחד שיושב בחוג לחינוך בשיתוף עם עבודה סוציאלית, לא יהיה מספק עבור החוג העתידי, וכן לא יפתיע אותי אם יהיו אפליות כלשהם בנוגע לאבחנה בין מי שסיימו תואר שני בחוג אחר שאיננו החוג העתידי שתרם הוקם.
למי שחושב שהדברים שלי באויר - שיבדוק את תגובת יו"ר הוועדה ח"כ אדטו בישיבה האחרונה שפורסמה - כאשר שאלה בדבר החוג לתרפיה באומנות - "האם יש מסלול לתואר ראשון בתחום ?" כולם שם הרימו גבה ונזפו בה שלא יודעת שכבר סוכם על תואר שני.
אבל, היא התעקשה - אני לא מבינה מה זאת אומרת שאתם רוצים מסלול לתואר שני כשאין עדיין תואר ראשון...

לגבי לזלי - כידוע הנושא של אוניברסיטה ישראלית מופיע בהגדרה, אם יש לכם חדש ואכן קיבלתם הכרה כאוניברסיטה ישראלית אשמח לשמוע.
בינתיים קולגה, שניסה במקביל אלי להרשם לדוקטורט, פגש תגובות בעייתיות במיוחד לגבי האפשרות להמשיך בארץ לדוקטורט היות שהוא בוגר לזלי בארץ (זה שונה לגבי בוגרי אוניברסיטת לזלי שלמדו בחו"ל).

לסיכום: בנושא התואר שני, יהיו הרבה שאלות שצריך יהיה לענות עליהם:
א. האם זה תואר שני בתרפיה באומנות - בחוג ייחודי, בהגדרה קלינית ?
ב. האם המכללות להוראה יהיו בין המכללות שיזכו לאישור לפתוח תואר שני מוכר לטיפול ?
ג. האם המסלול לתואר שני יהיה רשאי לקיים את ההכשרה המעשית ? או שכפי שנדרש בפסיכולוגיה קלינית, ההכשרה תעשה במכונים להכשרת מטפלים בתום התואר השני ?
ד. האם יוקם מסלול לתואר ראשון, שבסופו של תהליך יהיה התנאי לקבלה לתואר שני בתחום ?
ה. לאור הזמן הרב שנדרש על מנת להקים מסלול לתואר שני, מאיזו שנה יידרשו סטודנטים במינימום של תואר שני.
ו. מה יהיו הדרישות למי שמבקש להורות במסלולים אלו ? לאור העובדה שאין עדיין מסלול לדוקטורט בתרפיה באומנות בישראל ? (האם כל דוקטורט מספק ? )
ז. האם בכלל תשמר הדרישה לאור הבעייתיות הרבה, או שמא, פשוט ירדו מהעץ ?

2. לא פחות בעייתית היא העובדה של ההכשרה המעשית - נכון להיום, מקובל היה שכל המכללות ללא יוצא מהכלל, יישרו קו סביב ה - 750 שעות התנסות במהלך הלימודים. בהצעה שעומדת על הפרק, מדובר על 900 + 900 לאחר תום הלימודים:
א. מה הדרישה של התנסות מעשית אומרת ? האם בוגרי המסלולים לא רשאים לקבל שכר לפני שהם מסיימים את ה 900 שעות הראשונות ?
ב. האם יוחזר מעמד ביניים - "עמית"/"מתמחה" לשלב שבין סיום הלימודים ובין סיום ה 900 שעות - ומה יהיו המגבלות של מעמד זה ?
ג. איזו מן הגדרה מתחייבת בתקופת ההתנסות ? כיום, ההדרכה פרוצה, תרפיסטים לוקחים הדרכה של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואפילו יועצים חינוכיים ובמקרה הטוב תרפיסטים, אבל גם אז לא מוקפד הנושא של תרפיסטים בדרגת "מדריך" - האם יחול שינוי בהגדרות הללו ?
ד. מה יהיה מעמדם של בוגרי המסלולים שסיימו את 750 השעות והתחילו לעבוד ? האם זה שלא סיימו 900 לפני תחילת העסקתם בשכר ייפגע בהם ?
ה. משרד הבריאות כבר הוציא חוזר מנכ"ל, אבל משרד החינוך בפיגור מאחור, ממשיך להפלות לרעה את המסלולים ה"חדשים" בטענה שהם לא עומדים בקריטריונים: מתי ואיך יוסדר המצב ?
ו. האם המחוקק יצליח להוציא הוראות ביניים, על מנת לסדר לעת עתה את הנושא עוד בתרם יסתיים תהליך החקיקה ?
ז. מי יהיה אחראי על הפיקוח של העבודה המעשית - בתום הלימודים ? בישיבה האחרונה, הבהירו נציגי המל"ג שאין אפשרות לפקח על סטודנט שסיים את לימודיו במוסד, מהצד השני הבהירו משרד הבריאות שלהם אין שום כוחות שיכולים לקיים תהליך פיקוח שכזה ?
ח. האם כל הנושא יקרוס - בגלל העובדה הפשוטה שאף אחד לא הגדיר תיקצוב לנושא ההדרכה ? או שמה העול ייפול על הסטודנטים - שיתבקשו מעכשיו - לא רק לסיים גם תואר שני וגם תעודה, אלא גם לממן הדרכה עבור 900 שעות בתום הלימודים (הערכה גסה 100 שעות הדרכה הם בערך 25,000 ש"ח נוספים...)

3. תקופת הביניים: היות שהחקיקה מתארכת, אין לדעת מתי בדיוק יסתיים השלב - שהרי סביר שגם כאשר יסיימו את הויכוחים יהיה צורך לתהליך התאמת המערכות - למשל, אם יוחלט על תואר שני בתרפיה באומנות, צריך יהיה עוד לפחות 5 שנים עד שיוסדרו המסלולים, כך שלפחות בחמש השנים הקרובות, יהיו עוד הרבה מאוד בוגרים שסיימו הכשרה כתרפיסטים ללא תואר שני:
א. האם תהייה נקודת פתור - למשל כל מי שהתחיל את לימודיו לפני סיום החקיקה, יהיה פתור מהשלמת תואר שני ?
ב. האם בוגרי התואר השני, יידרשו ללימודי תעודה בנוסף ללימודי התואר השני ?

אלו רק חלק קטן מהשאלות שאני יכול להעלות, שעשויים להשפיע על המטפלים העתידיים,
העניין מסתכם לדעתי ב 3 נקודות חשובות עליהן חשוב למקד את הפוקוס:

1. החוק חייב להכיל גם תקציב - בין היתר לשם הדרכה לתקופה הנוספת של הבוגרים - משהו צריך לממן את הליווי והמבחן ולא נראה סביר שהכל יצא מכיסם של הסטודנטים.
2. הנושא של תואר שני צריך מחשבה מחודשת - להערכתי, הרעיון כולו מוטעה ואשמח מאוד אם בסופו של דבר ירדו מהעץ ויבנו מסלול של לימודי תעודה - שיכלול תואר ראשון בטיפול בהבעה ויצירה ועוד 3 שנים של הכשרה מקצועית בטייפול, כולל הדרכה ומבחן - בדומה למה שהיה נהוג על ידי י.ה.ת עד שמשרד הבריאות נכנס לתמונה - הצגת מקרה, על טיפול.
3. טיפול מיידי ב"תקופת הביניים" - העלתי את הנושא מספר פעמים, אולם נדחתי - כי נראה היה שמאוד קרובים לסיום.
הנושאים שהעלתי כאן, יכולים להבהיר עד כמה אנחנו לא קרובים לסיום, לכן לפחות הייתי מפצל - דורש מהוועדה לדון תחילה בדרישות זמניות - רישוי זמני של הבוגרים לפי הנוהג הנוכחי: קבלת הכרעה בדבר הגוף שיהיה רשאי לבחון מי עומד בתנאים שנקבעו ע"י הוועדה המייעצת - ואלו שייעמדו יזכו לרשות זמנית לעסוק במקצוע, עד לתום החקיקה.

2 תגובות:

  1. בסופו של דבר, תרפיה היא תרפיה וטיפול הוא טיפול. אני מאמין שאם איכות הטיפול היא טובה לא ממש משנה איך זה מתבצע, אם באמצעות יצירה, בעלי חיים, או בדרכים קונבנציונאליות יותר. על על פנים, מאחל הצלחה

    השבמחק
  2. שאלות מאוד חשובות בנושא החקיקה הועלו פה. בכלל נראה כי ישנם "חורים" רבים או שמה חוסר מחשבה הגיונית בחקיקה זו בפרט ובהרבה אחרות בתחומים שונים.

    השבמחק